הנני כאן
נכתב ב-30 ביוני 2008, 13:14 על ידי רויטל סלומון |
אני לא יכולה להגיד "הבלוג שלי עבר לכאן" - כי יש לי יותר מבלוג אחד (ומי שם פה את הנוצה הקיטשית הזו, לעזאזל?).
הבלוג "מרושתת" ב-TheMarker Cafe לא היה הבלוג הראשון או הראשי שלי, אבל הוא בהחלט היה בשמי המלא ולכן היווה מעין כרטיס ביקור ראשוני שבו נתקלו אנשים שחיפשו אותי, או שסתם נתקלו בי.
למי שלא יודע - אני מיוצאי יחידת TheMarker. עבדתי שם 3 שנים, בחלק ניכר מהם כעורכת העמוד הראשון של האתר. היה כיף ומוטרף, והיום אני עצמאית. הייתי שם כשהקימו את הקפה, ולזמן מסוים אף הייתי חלק מהתהליך של האפיון וההקמה, לכן ברור שיש לי תחושת קשר מסוימת לרשת החברתית שנקראת TheMarker Cafe. בכלל, אני לא מתביישת לומר שאני מאוד אוהבת את המרקר כארגון, ואת רוב האנשים בו (לפחות אלה שהכרתי. היום יש מלא חדשים).
הקפה שנוי במחלוקת מהמון סיבות, אבל הוא גם רשת חברתית עסקית מצליחה מאוד, ואת זה אי אפשר לקחת ממנו בינתיים. לצרכים בסיסיים ולמי שאין כוח להתעסקות, הקפה הוא פתרון טוב, כמו כל פלטפורמה אחרת. העניין הוא, שזכרונות ונוסטלגיה הם דבר מאוד נחמד, אבל מי שחי על תוכן, בתוכן ועם תוכן כמוני, ובלוגינג הוא חלק מרכזי מהעבודה והתחביבים שלו, לא יכול לנהל בלוג רציני בקפה.
כבר זמן מה אני חוככת בהקמת (עוד) בלוג עצמאי בשמי המלא, שיכיל את כל תכני האינטרנט, הטכנולוגיה והעסקים עליהם כתבתי בבלוג בקפה. בחודשים האחרונים אני חורשת על כמה וכמה מערכות קוד פתוח (דרופל ו-וורדפרס הן רק שתי דוגמאות) ונהנית מאוד מהאפשרויות. גיליתי שאפשר להקים אתרים מרשימים, בלוגים או שילוב של השניים, ועם טיפה הדרכה בסיסית - כל אחד יכול ללמוד להזין תכנים ולנהל בלוג עצמאי בכיף גדול.
אבל מה שגרם להחלטה הסופית והחדה, היה השינוי שנעשה בקפה בימים האחרונים. על יופי, עיצוב וויזואליה אפשר להתווכח רבות ונצורות, ואין לי כוונות לעשות את זה (מי שחושב שהתבנית המהממת של הבלוג המהמם הזה היא לא יפה, שיילך מפה מהר, לפני שיקרה לו משהו לא נעים). לטעמי, מה שנעשה בקפה הוא נוראי, מבחינת עיצוב, שימושיות (להכריח בלוגר לבחור קטגוריה??? ואם לא בא לי, מה תעשו?), דחיפת תכנים פרסומיים ומגבלות בלתי אפשריות למי שהתרגל למערכות טובות יותר.
זה לא וורדפרס נגד הקפה. זה פשוט שהקפה לא מציע דברים בסיסיים, שאני זקוקה להם כדי לנהל בלוג בכיף ובמקצועיות. יש כמה וכמה סיבות שבגללן אני נוטשת את הבלוג בקפה, ואלה רק חלק מהן:
- סטטיסטיקות: בקפה אין לי שום אפשרות לדעת מי הגיע אליי, מהיכן ובאמצעות אילו מילות חיפוש.
- אין כמעט שליטה בעיצוב, במבנה העמודים האישיים ובתכנים. יש חדירה ברגל גסה לתכנים. למשל, אני מנהלת שתי קהילות בקפה (צוללים וחולי גאדג'טים) ועכשיו הוסיפו להן מלא תיבות מעצבנות ולא קשורות, שאי אפשר להסיר.
- עריכת פוסטים היא מלאכה קשה ומעיקה. העורך הוויזואלי מעצבן בערך כמו זה של וורדפרס, אבל אי אפשר לערוך פשוט ו-HTML.
- פרסומות. לכל דבר יש מחיר, נכון. אבל 7 דולר בחודש להוסטינג זה באמת לא הרבה כסף.
- שיטת הדירוגים והכוכבים - עייפתי מהדיונים, המאבקים והילדותיות.
- שרון אמרה לי לעברת את התבנית הזו. אני משתדלת לעשות מה שהיא אומרת לי, אחרת אני עלולה למצוא איזו מסרגה במקום שבו לא זורח האור.
- אף מילה על גברים נשואים, הצעות מגונות וקרציות.
- שימושיות הקפה היתה עד לא מזמן בעייתית. עם העיצוב החדש היא פשוט בלתי נסבלת.
והסיבה העיקרית היא פשוטה - אין כמו החופש שמעניק לך אתר עצמאי, עם מערכת תוכן בקוד פתוח, בה לא חייבים דין וחשבון לאף אחד ולשום דבר, מלבד אתיקה וחוקי המדינה. הרי לא יכול להיות שאני אמכור ללקוחות שלי שוורדפרס זה להיט, ואמשיך להחזיק בלוג ברשת חברתית שחוקיה נקבעים על ידי אנשים אחרים!
סך הכל לא מדובר בדרמה גדולה. יש המון בלוגים בקפה, מלא טראפיק והמון תכנים שעפים לכל הכיוונים. העדרות הבלוג שלי לא תערער את מעמד הקפה, אבל רציתי להסביר מדוע ולמה - לכל אלה שיתהו ויעלו ספקולציות.
אז זהו, מי שרוצה לקרוא את מה שיש לי להגיד, ועוד יש לו מקום ב-RSS Reader שלו לעוד פיד מעוד בלוג שלי, מוזמן בהחלט. תגובות, שמחות, לינקים ופורנו יתקבלו בברכה.
פוסטים קשורים:
שייך לקטגוריות: אישי, בלוגים, מחשבים ואינטרנט | תגיות: themarker cafe, בלוגינג, דרופל, וורדפרס, מרקר קפה, קוד פתוח, קפה, רויטל סלומון
תגובות
25 תגובות ל- “הנני כאן”
הגיבו לפוסט
-
עקבו אחריי בטוויטר
בהצלחה עם הבלוג החדש.
דווקא המיקום המקורי של העמודות בתבנית הוא מוצלח לדעתי (אם נשארים נאמנים ל-RTL מלא), כאשר התוכן בצד ימין והסרגל בצד שמאל.
הגיבו לתגובה זו
אהלן ארז, תודה על הברכות.
גם במקור המיקום של הסרגל הוא בצד ימין. אפשר לראות את זה בבלוג אחר שלי:
http://myshitsandgiggles.com
הגיבו לתגובה זו
במקור הוא בצד ימין כי כיוון הקריאה הוא משמאל לימין. כלומר, ה"איזורים החמים" היכן שעיניו של הגולש בעיקר נחות הם בצד השמאלי של המסך (באנגלית) והצד הימני של המסך (בעברית).
לכן, בהתאמה לעברית, התוכן היה צריך לקבל את המקום הימני והסרגל, את המקום הפחות חשוב, את העמודה השמאלית.
הגיבו לתגובה זו
אין פה חוקיות חד משמעית. יש כל מיני סוגים של ניווט וממשק - ואני לא סגורה על זה שיש משהו אחד נכון ותו לא.
הגיבו לתגובה זו
ברכות רבות על הבלוג החדש.
אגב, אני מחזיק את הבלוג בקפה בעיקר לפוסטים שאני מעוניין שיכנסו לגוגל.
בכל מקרה, בהצלחה.
הגיבו לתגובה זו
מז"ט! אני מוסיף לגוגל רידר.
עכשיו, בעניין הפורנו…
הגיבו לתגובה זו
@רואה שחורות - כן, מה לגבי הפורנו?
@אלירם - תודה על הברכות. אני מאמינה שמכאן גם אפשר יהיה להגיע לגוגל. למעשה, אני בטוחה בכך
הגיבו לתגובה זו
אני מסכימה עם ארז, הסרגל בצד שמאל מושך קצת יותר מדי תשומת לב.
בכל מקרה תתחדשי.
הגיבו לתגובה זו
תתחדשי!
(תוהה האם לפתוח תגית 'revital' בגוגל רידר, או לחכות לבלוג הבא
הגיבו לתגובה זו
@דרומי, אני אומרת - למה לחכות
הגיבו לתגובה זו
איזה מזל ששמת קישור ל־RSS בסוף הפוסט, ככה חסכת לי להיכנס לאתר.
אפשר להגיד למישהו להתחדש על משהו שיש לו כבר כמה פריטים ממנו?
הגיבו לתגובה זו
מזל טוב.
אני כידוע, תומך נלהב של וורדפרס
הגיבו לתגובה זו
מזל טוב ובהצלחה
הגיבו לתגובה זו
יאפ - המון מזל טוב ובהצלחה בבלוג החדש.
הממ… את מתחילה להתחרות בכמות הבלוגים שחנן פותח. מה שכן - אין לי ספק שכל בלוג אף יותר טוב מקודמיו (או מקביליו).
הגיבו לתגובה זו
joy & happiness with every new branch, health & success with every new leaf, way & true with every new fruit
הגיבו לתגובה זו
מז"ט.
ורמז עבה.
הגיבו לתגובה זו
@One of the Crowd - שחר יקירי, כבר דשנו בנושא כל כך הרבה. אתה יודע שאין מצב שאני נוטשת את ישרא. שם יש הרבה דברים טובים שאני מאוד אוהבת ובלוג בן 5 שנים שיישאר שם כל עוד אפשר. טפו טפו.
במקום זה, אולי תזרוק עליי איזה תוסף שישפר פה את הלוק של התגובות?
הגיבו לתגובה זו
כדי לא לגרום למריבה, אני מודיע חד משמעית שאני לא שחר.
האמת שאני סתם מתבאס מהלוק של ישרא(לא שזה יגרום לי להוריד אותו מהרסס, חלילה)
בכל מקרה, תתחדשי, ושיהיו לך מספיק פוסטים כדי למלא את כל שרשרת הבלוגים
הגיבו לתגובה זו
בידור איתך. התפלאתי מה באמת שחר מסתובב מאחורי הכינוי הזה, שעכשיו אני מזהה כמוכר יותר. בכל אופן, אני מאוד אוהבת את ישרא, כאמור, זה היה הבלוג הראשון שלי והוא ה-Scrap Book הרשמי שלי. נכון שהעיצוב לא משהו והפיצ'רים ככה-ככה, אבל עדיין יש שם מלא בלוגרים אמיתיים ומגניבים ויש לי שם הרבה היסטוריה. אז להעביר אותו, כאמור, זו לא ממש אופציה. ואולי בכל זאת תביא תוסף?
הגיבו לתגובה זו
מזל טוב ובהצלחה. מי ייתן ותזכי לפוסטים מרתקים כמו איימי ווינהאוס ביום טוב, לפיד רסס יציב כמו ג'ון הולמס, ולכמות יוניקים כמו השטרות במזוודה של אברהם הירשזון.
חמסה חמסה מלח מים.
הגיבו לתגובה זו
המארקר אוהב אותך בחזרה!
הגיבו לתגובה זו
וגם סוף סוף יהיה אפשר לתת לך טראקבקים כמו שצריך.
הגיבו לתגובה זו
רויטל סלומון הגיב/ה ב-1 ביולי 2008, 16:05 :
נו אז למה לא נתת?
סתם.
הגיבו לתגובה זו
האחרי השיפוצים המקום מרגיש כמו אולם וורסאי בחולון,1977, רק עם כבלים חשופים של חשמל על ההרצפה.
ססווגי את זה כמחשבים ואינטרנט או תכנים אישיים או שונות
הגיבו לתגובה זו
[...] את הבלוג שבו אתם קוראים כעת פתחתי כשקצת מאסתי ב-TheMarker Cafe. הסיבות היו טכנולוגיות ואינטרנטיות בעיקרן, והסברתי את רובן בפוסט הראשון שכתבתי כאן. [...]