לא מגיע לנו גשם

פטפטת ארוכה היתה בשנה האחרונה על מצב המים העגום של מדינת ישראל. מטיפים לנו לחסכון במים ומתפללים להרבה גשמי ברכה. אבל האמת היא שאנחנו לא יודעים להתמודד עם גשם. לא מגיע לנו שיירדו פה גשמי ברכה.

10 דקות של גשם בינוני ותל אביב מושבתת. הרחובות חשמונאים וקרליבך מוצפים ואי אפשר לעבור במעברי החציה. מי שעובר צריך לבוסס עד הקרסוליים במים מטונפים. הנהגים לא שמים לב לאגמי הענק המתהווים ונוסעים במהירות גדולה מדי. גם מי שנשאר על המדרכה נרטב. הרמזורים בצומת המסגר נפלו ונוצרו פקקים של חצי שעה. איילון עמוס כאילו השעה ארבע אחרי הצהריים. הניקוז לא עובד וכל המים של גשמי הברכה, במקום להיאגר בצורה ובמקום כלשהו – הולכים בחזרה אל הים.

אנחנו לא יודעים מה לעשות כשיורד גשם. אנחנו לא ערוכים, לא מוכנים. הרחובות, הבתים והרמזורים שלנו לא כשירים לטיפול בכמות גדולה של מים. כנראה שיותר מתאים לנו מדבר, שמש ואבק.

9 תגובות ל-“לא מגיע לנו גשם

  1. ומה שמדהים זה שבכל שנה כל המערכות המוניציפליות והממשלתיות שאמורות להיות ערוכות לטיפול בנ"ל, כולן מופתעות מחדש כשיש הצפות ותקלות.

  2. אין שום פתרון פיזיבילי לאגירת מי גשמים בצורה שתאפשר שימוש ראוי בהם. מספר ימי הגשם קטן מדי והכמות שצריך לאסוף כדי שתהיה כמות משמעותית דורשת ויתור על הרבה יותר מדי תשתיות אחרות.

    זה לא כאילו יש לנו מרחבי ענק מיותרים לאיסוף ואכסון המים. גם אי אפשר באמת לשאוב את המים מהאיילון, למשל, ולהזרים אותם לכינרת. מלבד הזיהום אין משאבה שיכולה להתמודד עם מים בכמות של נחל שוצף.

    גם לגבי הסחף, זו תופעה שמתרחשת בתחילת החורף פשוט כי כל הזבל מצטבר במשך כל הקיץ. נכון שצריך להכין תשתיות, אבל השאלה היא עד איזו דרגה ובאיזה מחיר?

    אז הגשם הראשון סוחף עלים, ענפים, סכך, לכלוך ובוץ. הסחף סותם את המערכת ויש הצפות. רוב הזמן המערכת דווקא פועלת, כך שדווקא הנושא הזה לא נורא מכעיס אותי.

    • "אין שום פתרון פיזיבילי לאגירת מי גשמים בצורה שתאפשר שימוש ראוי בהם."

      א. החדרה למי תהום
      ב. בניית מאגרים

      "מספר ימי הגשם קטן מדי והכמות שצריך לאסוף כדי שתהיה כמות משמעותית דורשת ויתור על הרבה יותר מדי תשתיות אחרות"

      א. גשם שמסוגל להציף את האילון הוא לא כמות מים זניחה כלל וכלל. נהפוך הוא, זו כמות משמעותית מאוד
      ב. ויתור על תשתיות? על איזה תשתיות אתה צריך לוותר בדיוק בשביל לאסוף מי גשמים?

      "זה לא כאילו יש לנו מרחבי ענק מיותרים לאיסוף ואכסון המים"

      א. לכל אורך רצועת החוף יש מאגר מי תהום, המאגר הזה די מזוהם לרוע המזל. עם זאת, החדרה של כמויות מים אינטנסיביות ידללו את הזיהום, יקטינו את כמות המים המליחים וישמישו מחדש את המאגרים.
      ב. אומנם גוש דן צפוף, אבל זה עדיין לא בלתי אפשרי למצוא מקום למאגרים.

      "גם אי אפשר באמת לשאוב את המים מהאיילון, למשל, ולהזרים אותם לכינרת"

      אם המים מגיעים לאיילון זה כבר מעיד על תכנון לקוי. תכנון נבון היה דואג לנקז את המים כבר קודם לכן ובכך גם מקטין את סיכון ההצפה באילון. גם אין צורך לשאוב, הגרוויטציה עושה עבודה יפה מאוד. כל מה שצריך זה לייצר שיפועים מתאימים שינקזו את המים למקומות הרצויים, כל בוגר של הנדסה אזרחית יוכל לתכנן לך מערכת שכזו.

      באשר ל"זיהום", נכון שהגשם הראשון מציף הרבה מאוד ג'יפה מהכביש – בעיקר שאריות שמן, דלק ועוד טינופת, אבל רוב התכולה מכילה אדמה, עלים וזבל. האדמה תשקע, ואת הזבל אפשר לסנן בצורה יחסית מאוד פשוטה. הבעיה העיקרית היא השמן וגם אותו יש דרכים לסלק.

      "גם לגבי הסחף, זו תופעה שמתרחשת בתחילת החורף פשוט כי כל הזבל מצטבר במשך כל הקיץ."
      הגשם הראשון הוא לא כזה הפתעה גדולה ואפשר להערך לקראתו. פעולה פשוטה של ניקוי מערכת הניקוז במדרכות למשל משלל עלים וטינופת יכולה לעזור. מצד שני, מתי ראית מישהו פותח פתח ניקוז ומוציא ממנו את הג'יפה? אני מהמר שאף פעם.
      חוץ מזה, שכפי שכבר הסברתי, רוב הסחף הוא או אדמה או אורגני (עלים וכ') ורובו לא מזיק או בר סילוק בקלות.

      "נכון שצריך להכין תשתיות, אבל השאלה היא עד איזו דרגה ובאיזה מחיר?"

      וזו שאלה מצויינת אבל בשבילה צריך לשאול קודם כמה שאלות אחרות כמו למשל:
      1. מה העלות של שיקום שכונת הארגזים לאחר הצפה (והיא מוצפת כל חורף).
      2. מה הנזק למשק מכביש אילון חסום בגלל הצפה.
      3. מה הנזק למשק מ 3-4 שעות של פקקים במהלך היום במרכז ת"א.
      4. כמה עולה לתקן קריסה של מערכת הביוב של ת"א.
      5. מה הנזק הנגרם מכך שמערכת הביוב של ת"א קורסת ונשפכת לים?

      חמש שאלות קטנות לדוגמא, מבלי לעשות את החשבון, אני מוכן לחתום על כך שעלות הנזקים מחורף אחד גשום יכולה לכלול את רוב השיפוצים הנדרשים כדי להתכונן מראש.

      "רוב הזמן המערכת דווקא פועלת"
      אם ברוב הפעמים שבהם יש גשם המערכת לא פועלת, איך אפשר להגיד שהיא רוב הזמן פועלת? האם העובדה שהיא מתפקדת בלב אוגוסט מהווה איזושהי אינדיקציה?

      • "א. החדרה למי תהום
        ב. בניית מאגרים"

        החדרה למי תהום היא בעייתית, גם בשל הזיהום (מי התהום נקיים מפני שהמים בהם חלחלו וסוננו דרך האדמה) וגם מכיוון שכדי להכניס זרימה חזקה ומהירה נדרש פתח גדול.
        לחילופין אפשר להזרים באיטיות למי התהום מים מתוך מאגר.

        בנית מאגרים דורשת גם משאבות וגם מקום. בניית מאגרים מרוחקים דורשת גם צנרת.

        אני חושב שהנקודה הכי משמעותית בהבנת הבעייתיות היא שהגשמים מורידים כמות מים גדולה בפרק זמן קצר יחסית. הקמת תשתית לטיפול בכמות כזו פשוט לא שווה את המאמץ. יהיה יותר זול להתפיל מי ים במשך כל השנה.
        אגב, גם את זה לא עושים בטענה שיהיה יותר זול לייבא מים מטורקיה. וגם את זה לא עושים כי יותר זול להוריד את הקו האדום של הכינרת וזהו, אבל זו כבר בעיה אחרת.

        לגבי שאר הנקודות שהעלית: כח המשיכה עובד יופי, הבעיה היא שהוא מנקז לכיוון הים. אם רוצים לנקז לכיוון אחר צריך משאבות. למאגרים התת קרקעיים בעייתי לנקז, כפי שציינתי קודם.

        ניקוי הסחף הוא לא כזה פשוט. שוב צריך לקחת בחשבון את ההספק. לוקח זמן רק לנקות מים לדרגה שבה הם ניתנים לשתיה. השקיה היא עניין קל יותר, כמובן, אבל זו לא הבעיה.

        לידיעתך, לפני הגשם הראשון מנקים את פתחי הביוב. ראיתי את זה קורה וגם שמעתי ברדיו ראיונות בנושא. עושים מה שאפשר. אבל אי אפשר לעצור סחף מצטבר.

        להגיד "אני מוכן לחתום ש…" לא משנה את הערכתי והיא הפוכה. הרחבת התשתיות בתל אביב כך שלא יהיו הצפות בכלל בגשם הראשון דורשת עלויות עצומות של מיליארדים. עדיף להיות תקועים בפקק, הרבה יותר זול (אם כי מעצבן) ולהשקיע את הכסף בדברים אחרים.
        לגבי שכונת הארגזים, בהחלט צריך למצוא פתרון מקומי כלשהו, אין לי מושג אם עובדים על זה או לא.

        וכשאני כותב "רוב הזמן המערכות פועלות" כמובן שאני מתיחס לימי גשם שוטף. הבעיה היא בעיקר בגשם הרציני הראשון ואולי בעוד יום סוער במיוחד באמצע החורף. שאר החורף עובר בשלום ויש בו די הרבה ימים גשומים.

        • החדרה למי תהום לא נעשית ע"י צינור גדול שמגיע אל מי התהום אל ע"י יצירה של איזורי חילחול גדולים שיכולים להחזיק כמויות מים ניכרות למשך תקופת החילחול. אגב, לגבי איכות המים, זה כבר נתון לוויכוח, מתחת לגוש דן יש כתם זיהום ענק שנודד כבר כמה שנים טובות במתוך מי התהום, כמו כן שאיבת יתר הכניסה פנימה מי ים. ככה שגם אם היית מזרים את מה שזורם באיילון ישירות עדיין היית משפר את איכות המים.

          אחת הבעיות בגוש דן היא כיסוי הבטון (והאספלט וכ') הנרחב. כדי שמים יחלחלו הם צריכים קרקע, רצוי כמובן קרקע לא חרסיתית, הם אינם מסוגלים לעבור דרך בטון. כך יוצא שכשמגיע גשם יש מעט מאוד מקומות אליהם הגשם יכול להתנקז וגם זה נעשה במכה אחת. אתה מדבר על לנקז את האילון, אבל למעשה עצם העובדה שהמים הגיעו אל האילון מלכתחילה כבר מעידה על הכישלון של התוכנית. אם כל המרזבים נשפכים אל מערכת הביוב, מה הפלא שזו קורסת?
          נהפוך הוא, דווקא גישה ירוקה שתעודד הקמה של גינות ושטחים ירוקים תפתור בקלות חלק ניכר מהבעיה. המים מתנקזים באדמה, מחלחלים, נספגים ע"י הצמחים וכן הלאה. המים לא מבוזבזים, לא מגיעים לאילון ולא מציפים את הכבישים. כמה עולה להקים שטחים ירוקים שכאלה? גרושים, אבל הרבה יותר רווחי לסלול שם חניון.

          "כח המשיכה עובד יופי, הבעיה היא שהוא מנקז לכיוון הים. אם רוצים לנקז לכיוון אחר צריך משאבות."
          למעשה אתה צריך מהנדס טוב, כמה טרקטורים וכמה טונות של אדמה. כוח המשיכה לא מנקז לכיוון הים, כוח המשיכה מנקז כלפי מטה. אם השיפוע הוא לכיוון הים אזי לשם המים יזרמו, אם תהפוך את הכיוון של השיפוע תוכל לשלוט בכיוון זרימת המים.

          הסחף מתחלק לשני סוגים (או בעיות). החומרים שצפים (שקיות ניילון, בקבוקים ושאר פסולת) וחומרים ששוקעים (בעיקר חול, אבק, אדמה אבל גם חומרים אורגניים כמו עלים וענפים).
          הפיתרון הוא פשוט, ותוכל לראות את זה בכל מכון טיהור שפכים (ואם תגיע לחיפה אני אשמח לקחת אותך לסיור). את הסחף משקעים, בשביל לטפל בדברים הצפים יש שלל פיתרונות שעוברים במים ודגים אותם. ושוב, אין צורך להעביר אותם סינון לרמה של מי שתיה בשלב הזה, אפשר בהחלט להתשמש בהם לחקלאות או לחלחל אותם אל מי התהום. חוץ מזה, תחנת שאיבה שתאלץ להקים כדי לחבר את המאגר למערכת המים העירונית תבצע סינון בכל מקרה. גם את המים שבכינרת לא בהכרח כדאי לשתות נקי וגם הם עוברים סינון.

          • ניצן, למרות שאני לא בטוח שהשיקול הכלכלי מצדיק באופן כלשהו ביצוע עבודות שימנעו הצפות פעמיים בשנה (לעומת פתרונות אחרים כמובן, לא לעומת הזנחת משק המים), אני בהחלט יכול להגיד שהחכמתי מהתגובות שלך.

          • שמח לשמוע. באשר לשיקולים – זה קצת כמו שיש צנרת דפוקה בבנין. אתה יכול להערך לזה מראש, להביא מספר אנשי מקצוע, לקבל מספר הצעות מחיר ולבחור בזה שהכי מקצועי / זול / טוב.
            מצד שני אתה יכול להזניח ולהגיד שזו לא בעיה כרגע, יום אחד יתפוצץ לך צינור בקיר ובאותו הרגע השיקול שלך בבחירת איש המקצוע שיטפל לך בבעיה לא יהיה המיקצועיות שלו, או המחיר שלו, או אם הוא משאיר משטח עבודה נקי מאחוריו אלא מי הראשון שיוכל להגיע ואתה ככל הנראה תשלם את המחיר שהוא ידרוש.

            זה בדיוק חלק מהסיפור, כי זה מה שעושים כל פעם שהביוב בת"א קורס במקום להערך לכך מראש.

            כמות האנשים שמגיעים בכל יום לת"א, כי הם עובדים שם, דרך איילון היא עצומה, אם האיילון מוצף ואין איך לעבור הולך יום עבודה. מהו עלות יום עבודה במשק? אני לא יודע את המספרים, למרות שעכשיו, בתחשיבי בחירות בטח הם יצופו.

  3. זה לא לגמרי נכון, יודעים בדיוק מה לעשות במים, ההבדל הוא נושא האינטרסים. ברמת הגולן למשל פועלת אגודת "מי גולן" שהיא אגודה שיתופית של כל המושבים בגולן. לאגודה הזו יש 13 מאגרים ברחבי הגולן שמסוגלים לאכסן 40 מליון מטרים מעוקבים של מים. כמה זה? בין הקו האדום העליון לתחתון בכינרת יש נפח של כ 700 מ"ק (שלא התמלא לגמרי כבר כמה שנים טובות).
    אבל אגודת מי גולן היא אגודה של התושבים לטובת התושבים וזו כל מטרתה. כל תהליך בניית המאגרים נמשך כבר כמה עשרות שנים. הרבה יותר מקדנציה ממוצעת של ראש עיר בישראל.
    רק אתמול בישיבת בחירות בחיפה ניסה יונה יהב לקחת קרדיט על פרוייקט שהתניע עמרם מיצנע.
    אז כן, אפשר לטפל במערכת הביוב, אבל תראי מה אמר אלירם:"רוב הזמן המערכת דווקא פועלת, כך שדווקא הנושא הזה לא נורא מכעיס אותי."
    כלומר, כל זמן שיש הצפות ובעיות אפשר למרוח את הציבור, אבל אם מישהו באמת יטפל בבעיה, איך הוא ימכור אותה לתושבים?
    כל פקק וכל הצפה מעצבנים אותנו כל פעם מחדש, אם הם יעלמו, לא רק שלא נתעצבן, אלא גם לא נשים לזה לב. הבעיה אומנם תיפטר, אבל לא יהיה במה לנפנף בפני ציבור הבוחרים.

    מיצנע למשל, (ויונה יהב ממשיך את דרכו) מאוד אהב כיכרות. כי כיכר היא פיתרון ויזואלי לבעיה שלא תמיד קיימת. יש צומת? –> חסום אותה לכמה חודשים עד שהתושבים ישכחו איך היה קודם ויתרגלו לעומסי תנועה נוראיים. –> חנוך את הכיכר החדשה –> עומסי התנועה נעלמו –> התושבים מרוצים.

    בעיות ביוב לעומת זאת:
    יש הצפה? –> פתח את הכביש והחלף את הצנרת תוך החרמת מסלול ויצירת עומסים נוראיים –> סגור את הכביש וסלול אותו מחדש –> תושבים ממורמרים על כך שהעיריה פתחה את הכביש ולקח לה חצי שנה לסגור אותו.

  4. […] אתר סביבה – מים במיליונים נזרקים למדבר רויטל סלומון – לא מגיע לנו גשם נכתב ע"י ~ניצן~ שלח מייל | כל הפוסטים של ~ניצן~ | […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

You may use these HTML tags and attributes:

<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>