הסיפור הזה כבר בן כמה ימים, עתיק במונחי אינטרנט, אבל עדיין שווה התייחסות. בעיקר כי הוא כל כך מטורף, היסטרי ומצחיק, ומהווה שיעור מצוין לעסקים קטנים וההתנהלות שלהם במדיה חברתית (ומדיה בכלל).

לגורדון רמזי, שף העל החמוד להפליא, יש תוכנית ותיקה שנקראת Kitchen Nightmares – "סיוטים במטבח", בתרגום חופשי. בכל תוכנית, מגיע רמזי למסעדה כושלת כלשהי בארה"ב או באנגליה, ומנסה לאתר את הבעיות ולסייע לבעלים לצאת מהבוץ. כמובן שמדובר בריאליטי נחות, והפורמט מאוד חוזר על עצמו, אך עדיין יש מה לראות – מגועל נפש מבחיל במיוחד המתרחש במטבחי מסעדות, דרך ניהול חובבני ומוטרף ועד אינטראקציות אנושיות שקשה להאמין שהן אמיתיות, בין רמזי, בעלי המסעדה, הלקוחות, הטבחים והמלצרים.

בפרק הסיום של העונה הנוכחית, עשה רמזי את הטעות הנפלאה והגיע לאריזונה, מקום הקמתה של המאפייה של איימי וסמי בוזגלו. כן, בוזגלו. הוא (כנראה) ישראלי מבוגר למדי, שמצא לו אישה צעירה ומופרעת בנפשה, וביחד הם שמו המון המון כסף והקימו מאפייה ובית קפה/מסעדה, שיותר נכון להגדירם כבית משוגעים. אפשר להוריד את הפרק בכל הטורנטים החביבים עליכם, ואפשר גם לראות ביוטיוב (לינק עדכני, נכון לעכשיו. הקודמים הוסרו). שווה לכם להקדיש 45 דקות לאוצר האנושי הזה. זה פשוט עגום וקורע מצחוק בעת ובעונה אחת. כבר ב-10 הדקות הראשונות אפשר לראות את אדון סמי מקלל ותוקף לקוחות, ודורש מהם כסף על משהו שלא קיבלו בכלל. זה אפילו יותר מטורף ממה שזה נשמע.

בסוף הפרק עושה רמזי משהו שהוא לא עשה מעודו בפרק של Kitchen Nightmares – הוא נמלט בעור שיניו מהמקום, ואפילו לא מנסה לעזור להם. אפילו לא קצת. זה לא קרה לו קודם, והוא נראה קצת המום, למרות שלזכותו ייאמר שהוא שמר על נימוס וקור רוח יחסיים, למרות מופע האימים של שני המופרעים הללו.

בואו נלך מכות בפייסבוק!!!

אם זה היה נגמר בבריחתו של גורדון רמזי, מילא. אבל הצמד הפסיכוטי החליט שבמקום להתחבא מתחת לאיזו אבן ולעשות קולות של קרמשניט, הם ייכנסו לעמוד הפייסבוק שלהם ויסבירו לעולם שהם הכי בסדר, הכי חכמים, הכי מוצלחים והם יודעים What's what – התנהגות שאיפיינה אותם גם במהלך כל התוכנית. רק מה, בתוכנית אין מגיבים. ובפייסבוק יש כמות ניכרת של אנשים שיש להם מה להגיד. המסרים של איימי וסמי נעו בין "אתם כולכם מטומטמים", "בואו לאריזונה ונראה לכם מה זה" ועד איומים בתביעה של כל מי שהעז להגיב בדף הפייסבוק ושלל קללות כאלה ואחרות (בעיקר Fuck you, כי, נו, ישראלי וזה). למותר לציין, שמגיבי הפייסבוק לא ישבו בשקט, ותקפו את איימי וסמי מכל כיוון אפשרי. את השרשורים אי אפשר לראות יותר, כי הם הוסרו (תיכף תשמעו למה), אבל אפשר לראות צילומי מסך והשתלשלות אירועים מדויקת ב-Buzzfeed. באתר ביקורת המסעדות, Yelp, החלו לצוץ עשרות ביקורות קוטלות על המקום – חלקן כפארודיה על הפרק, וחלקן אותנטיות, ומתארות חוויית שירות עגומה ופסיכוטית, ביחד עם אוכל בינוני במקרה הטוב.

בשלב כלשהו, reddit הצטרפו לחגיגה, וסמי ואיימי לא ידעו מאיפה זה בא להם. כי אם פייסבוק זה צבר של אנשים רנדומליים, הרי שרדיט הוא ברובו אתר קהילתי, עם קבוצות מאורגנות ומסוכנות של אנשים פסיכיים. עשרות פוסטים עלו ברדיט, רובם ככולם משועשעים מהסיטואציה. אבל ברדיט כמו ברדיט, היו עסוקים גם בדיונים חשובים, כמו האם זה חוקי שסמי לקח לכיסו את הטיפים של המלצריות, האם המקום משמש בעצם להלבנת הון, למה בדיוק מנסה איימי בוזגלו להימנע מעונש מאסר של 14 חודשים ובאיזו מחלת נפש היא חולה בדיוק (נרקסיזם או מאניה-דיפרסיה). במילים אחרות, נהר ארוך במיוחד של טינופת החל לזרום לכיוון משפחת בוזגלו, אבל הם לא הרימו ידיים, המשיכו לקלל ולאיים ולעשות מעצמם צחוק עצוב באינטרנט. חלק מהפוסטים ברדיט הוסרו מכל מיני סיבות, אבל הסערה עדיין לא נגמרה.

איימי וסמי הבינו מתישהו שהם איבדו שליטה, והחליטו לעשות מעשה נואש – הם מחקו את כל השרשורים והתגובות מעמוד הפייסבוק שלהם. מילא זה, אבל הם עלו עם פוסט חדש בו הצהירו שעמוד הפייסבוק שלהם נפרץ ושהם לא אחראים לכל המהומה שהתחוללה שם קודם לכן. אהה. כן. ההודעה הזו רק הפכה את הצמד לבר-גיחוך אף יותר. למעשה, הם הצליחו לעשות כמעט כל טעות אפשרית בכל מה שקשור ליחסי ציבור ומדיה חברתית. ב-Forbes אפילו הקדישו להם פוסט, המסביר ומפרט את כל הלקחים מהסיפור:

1. אל תגיבו לכל אחד בפייסבוק או ברשתות חברתיות אחרות. זה גם גוזל זמן וזה לא שווה את המאמץ.
2. אל תאכילו את הטרולים – כלומר, אל תגיבו לאנשים שמתלהמים, מקללים ומשמיצים.
3. אל תגיבו מיד – זו לרוב הנטייה הטבעית, אבל תגובה מהבטן לא יכולה להיות טובה אף פעם, וזה רעיון גרוע להיסחף עם זרם הלכלוך.
4. רדיט זה לא לחלשים – פייסבוק זה לילדים. רדיט זה הגהינום של כל מי שחושב שהוא הכי חכם.
5. אל תעליבו אנשים – ואל תקללו, ואל תכתבו רק ב-CAPS.
6. תלמדו להתעלם ולהמשיך הלאה.
7. אל תשקרו – קל מאוד לתפוס עסקים בשקרים בימינו. זה לא שווה את המאמץ.