אחד הטונים המעצבנים והצורמים שמלווים את המחאה החברתית, כמעין זמזום טורדני של להקת צרעות מרושעת, הוא טון ה"אין". "אין!", אומרים לנו בתקיפות. אין מאיפה לקחת כדי לממן את השינויים המסיביים הנדרשים על מנת לענות ולו רק על חלק מהדרישות. אי אפשר לפתוח מחדש את התקציב, קצרה ידינו מלהושיע וגם יש טילים בדרום. אין. שבו בשקט…